מי אביבים 2010 בע"מ נ' חיון

פסק דין

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב מיום 28.4.13 (כב' השופט רחמים כהן).

הגם שתגובת המשיבה לבר"ע הוגשה על פי נט המשפט ביום 30.10.13, התיק הובא לפני למתן החלטה רק ביום 26.12.13.

ההחלטה ניתנה במסגרת הליך שנפתח בהגשת בקשת המשיבה לאישור תביעה כייצוגית, כנגד המבקשת , תאגיד המספק שירותי מים וביוב בתחום העיר תל אביב בו גרה המשיבה. בתובענה טענה המשיבה שהמבקשת גבתה מע"מ ביתר ושלא כדין בגין שירותי מים וביוב בכך שחייבה במע"מ בסך 17% בגין שירותי מים וביוב שסיפקה בחודשים יולי ואוגוסט 2012 בעוד שהיתה צריכה לחייב במע"מ בגובה 16% בלבד.

במסגרת הבקשה לאישור תביעה כייצוגית, הגישה המבקשת בקשה לסילוק על הסף של התובענה ושל הבקשה לאישור התביעה כייצוגית מחמת חוסר סמכות עניינית ולחלופין להעברת הבקשה לבית המשפט לעניינים מינהליים לו נתונה לטענתה הסמכות העניינית הייחודית לדון בה.

בהחלטה נושא הבר"ע דחה בית קמא את הבקשה לסילוק על הסף ולהעברה לבית המשפט לעניינים מנהליים. בהחלטתו עמד בית משפט קמא על התנאים הנדרשים לקיום סמכותו העניינית הייחודית של בית המשפט לעניינים מינהליים לדון בהליך, הקבועים בחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים ובחוק תובענות ייצוגיות. בית המשפט קבע שאמנם מתקיים ה"תנאי הראשון" לפיו הבקשה הוגשה כנגד "רשות", אך קבע שלא מתקיים "התנאי השני" אשר לפיו עילת התובענה היא "החלטה של רשות במילוי תפקיד ציבורי על פני דין לרבות העדר החלטה וכן מעשה או מחדל" (לפי סעיפים 2 ו 3(5) לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים ביחד עם סעיף 5(ב)(2) לחוק תובעניות ייצוגיות).

לקביעתו, כאשר המבקשת פועלת בעניינים שנמסרו לטיפולה לפי חוק המים והביוב כמו מתן שירותי מים וביוב וגביית תשלומים עבור שירותים אלו היא פועלת במסגרת תפקידה הציבורי על פי דין (שהוא חוק תאגידי מים וביוב). אך כאשר היא מוסיפה מע"מ על תשלומי אלו, היא פועלת על פי החובה המוטלת עליה בדיני המס כמו כל אדם אחר ולא על פי חוק תאגידי מים וביוב, ועל כן גביית מע"מ ואי השבתו אינן פעולות שהמבקשת מבצעת במסגרת "מילוי תפקיד ציבורי על פי דין".

מאחר והתנאי השני הנ"ל לא מתקיים לא מצא בית המשפט צורך לדון בתנאי הנוסף לקיום סמכותו העניינית הייחודית של בית המשפט לעניינים מנהליים שלפיו הסעד המבוקש הוא "פיצויים או השבה ...".

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובהחלטה ובתגובת המשיבה לבר"ע, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות לערער והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

הערעור מתקבל כדלקמן:

כשם שפעולת המבקשת בגביית תשלומים עבור שירותי מים וביוב נעשית - כפי שנקבע גם בהחלטה - "במסגרת תפקיד ציבורי על פי דין", היות ובה היא פועלת מכוח חוק תאגידי מים וביוב שהעניק לה את הסמכויות הקשורות למשק המים והביוב שהיו עד אז בידי הרשויות המקומיות, כך גם פעולתה בגביית מע"מ על תשלומים אלו נעשית במסגרת מילוי תפקיד ציבורי על פי דין.

סכום המע"מ מהווה חלק בלתי נפרד מהתשלום הנגבה בגין אספקת שירותי המים והביוב והוא מגולם בתשלום עבור אותו שירות חיוני והוא מהווה נגזרת באחוזים של התעריף הקבוע בחוק וכללי תאגידי מים וביוב הנקבע על ידי הרשות.

העובדה שבגביית המע"מ פועלת המבקשת על פי חובה המוטלת עליה גם מכח דיני המס אינה גורעת מאופיה הציבורי על פי דין של פעולה זו.

זאת ועוד, עיון בבקשתה של המשיבה לאישור התביעה כייצוגית מעלה שהיא נסמכת בין היתר על טענת המשיבה לפיה גביית המע"מ ביתר על ידי המבקשת נעשית בניגוד לכללי תאגידי המים (תעריפים לשירותי מים וביוב) אשר נקבעו מכח חוק תאגידי מים וביוב, קרי - טענה כנגד המבקשת בתפקיד ציבורי על פי דין.

נראה שמתקיים בעניין דנן גם התנאי השני הנ"ל לקיום סמכותו העניינית הייחודית של בית המשפט לעניינים מנהליים, לפיו עילת התובענה היא "החלטה של רשות במילוי תפקיד ציבורי על פני דין לרבות העדר החלטה וכן מעשה או מחדל".

עיון בחומר ובטענות הצדדים מעלה שגם התנאי השלישי שלפיו הסעד המבוקש הוא "פיצויים או השבה לרבות השבת סכומים שגבתה הרשות כמס, אגרה או תשלום חובה אחר..." - מתקיים בענייננו, מאחר ובו עותרת המשיבה לחייב את המבקשת להשיב את סכום המע"מ שגבתה לטענתה המבקשת ביתר.

לא מצאתי ממש בטענת המשיבה בתגובתה לבר"ע לפיה שגה בית משפט קמא משקבע שמתקיים התנאי "הראשון" הנ"ל לפיו הבקשה הוגשה כנגד "רשות".

המונח "רשות" מוגדר בסעיף 2 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים כ"רשות מרשויות המדינה, רשות מקומית וכן גופים ואנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין". הפעולות המיוחסות למבקשת נעשו במסגרת תפקיד ציבורי על פי דין, מכח חוק תאגידי מים וביוב שבו הוענקו לה הסמכויות בתחומה של העיר תל אביב בכל הנוגע לשירותי מים וביוב ובגביית תשלומים בעבור הרשות המקומית בכל הנוגע למילוי תפקידים אלו. לאור המטרות והתפקידים שהוטלו על המשיבה בחוק יש להשקיף עליה ככזו הבאה בגדר ההגדרה.

ההחלטה נושא הבר"ע מבוטלת.

ההליך יועבר לבית המשפט המוסמך - בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב.